החלטה בתיק בר"ע 16877-06-13

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט צבי פרנקל; בל' 46523-02-13). בפסק הדין, קיבל בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 18.12.12 (להלן גם: הוועדה).בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 10%.

הרקע העובדתי

2.      המבקש נפגע בראשו ובצווארו ביום 17.12.99, ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למבקש ביום 14.6.05 דרגת נכות בשיעור 66%, לפי הפירוט הבא: 30% לפי סעיף ליקוי 34(ד) (הפרעות פסיכונוירוטיות) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956; 20% לפי סעיף ליקוי 72(4)(ב)III (אוזן פנימית- פגיעה בחלק הוסטיבולרי). כמו כן הופעלה תקנה 15. הן המבקש והן המשיב הגישו ערר על ההחלטה.

         ביום 16.1.06 קבעה הוועדה למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 19%, לפי הפירוט הבא: 10% לפי סעיף 34(ב), ו10% לפי סעיף ליקוי 72(4)(ב)I. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

ביום 29.5.06 קיבל בית הדין האזורי את ערעור המבקש באופן חלקי וקבע, כדלקמן: " הערעור מתקבל באופן חלקי כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכבה הנוכחי, אשר תתייחס לאמור בחוות דעתו של פרופ' עורי ותנמק החלטתה, וכן תשקול מחדש את הפעלת תקנה 15, תוך שתתייחס להמלצת ועדת הרשות." (השופט אילן סופר; בל' 1426/06).

משהתעכב הדיון לפני הוועדה, הגיש המבקש עתירה לבית הדין האזורי. במסגרת זאת הוברר כי הטיפול בעניינו של המבקש במוסד לביטוח לאומי התעכב בשל הגשת בר"ע לבית דין זה וכן משום שתיק המוסד לביטוח לאומי נשלח בטעות לגניזה. משכך, קבע בית הדין האזורי כי " מתבקש הנתבע [המוסד, ר.ר.] להורות על טיפול מוקדם בכך שהוועדה הרפואית לעררים תתכנס בהקדם האפשרי על מנת לדון בעניינו של התובע [המבקש, ר.ר.] ולבצע את הוראות פסק הדין שניתן כאמור." (השופט יוחנן כהן; בל' 50190-03-11).

ביום 18.12.12 התכנסה הוועדה וקבעה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 10%. על החלטה זו הגיש המבקש את ערעורו לבית הדין האזורי.

3.      לפני בית הדין האזורי טען המבקש כי עניינו כלל לא נדון בפני ההרכב הראשון בו התכנסה הוועדה, אלא בוועדה חדשה, שניהלה הליך בדיקה חדש לחלוטין, כאשר למעשה היה עליה להיצמד לפסקי הדין הקודמים שניתנו בעניינו. במהלך הדיון ציין ב"כ המוסד כי יבדוק האם ניתן לכנס את הוועדה בהרכבה הראשון, ואם לא יעלה הדבר בידו, יבקש להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה בהרכבה הנוכחי על מנת שתתייחס לאמור בפסק דינו של השופט סופר. בהמשך לדברים אלה הודיע ב"כ המבקש ש" אם לא יהיה ניתן לכנס את הוועדה בהרכבה הראשון אני אבקש שבית הדין יורה על כינוס ועדה חדשה בהרכב אחר שתפעל לפי פסה"ד של השופט סופר" (עמ' 2 שורות  26-27 לפרוטוקול הדיון מיום 12.3.13, ההדגשות שלי, ר.ר.).

4.      בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כדלקמן:

" 1.    ביום 15.4.13 קבעתי שהעדר התייחסות עד ליום 22.4.13 ייחשב כהסכמה למתן פסק דין ולפיו עניינו של המערער יוחזר אל ועדה רפואית בהרכב חדש שתפעל ע"פ פסק הדין של השופט סופר.

  2.    משלא ניתנה כל הודעה מטעם הצדדים אני מורה כי עניינו של המערער יוחזר אל ועדה רפואית בהרכב חדש שתפעל על פי פסק הדין של השופט סופר בתיק ב"ל 1426/06 מיום 29.5.06. הוועדה תתייחס לאמור בחוות דעתו של פרופ' עורי ותנמק החלטתה ותשקול מחדש הפעלת תקנה 15. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת."

5.      בתמצית טוען המבקש בבקשתו, כי " במקום למלא אחר שני פסקי דין ברורים, המשיב כינס לביטוח לאומי וועדת עררים בהרכב אחר, חדש, מבלי שהמערער נתן הסכמתו לכך, וזאת החלה לבדוק את עניינו של המערער תוך התעלמות מוחלטת מהוראות פסקי הדין כאילו לא קיימים, כאילו זה עתה הגיש המערער את תביעתו בקשר עם נכותו." פסק דינו של בית הדין האזורי לוקה בחסר בשל העדר כל התייחסות למעמדה של החלטת הוועדה מושא בקשה זו, והתייחסות למצבו מבחינת גובה אחוזי נכותו. לטענתו, על בית הדין האזורי היה לפסוק כי החלטת הוועדה מבוטלת, וכי אחוזי הנכות הרפואית היציבה שיש לקבוע לו הם בשיעור 66%, בתחולה מיום 17.12.99, דהיינו, מיום פגיעתו שהוכרה כפגיעה בעבודה. זאת, בשל אי מילוי ההוראות שנקבעו בשני פסקי הדין הקודמים שניתנו בעניינו.

6.      לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסקי הדין של בית הדין האזורי, בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 18.12.12 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן.

7.      כלל הוא כי כשמוחזר עניינו של מבוטח לוועדה בהרכב חדש, אין הוועדה בהרכבה החדש כבולה במסקנותיה להחלטות שקיבל הרכב אחר של הוועדה. בדיון שנערך לפני בית הדין האזורי, הודיע ב"כ המבקש שאם לא יהיה ניתן לכנס את הוועדה בהרכבה הראשון, הוא מסכים לכינוס ועדה בהרכב חדש. בהחזירו את הדיון לוועדה הרפואית לעררים בהרכב חדש, קיבל בית הדין את עמדת המבקש. החלטת הוועדה מיום 18.12.12 בוטלה, ובית הדין הורה כי  הוועדה בהרכבה החדש תדון בשיעור נכותו היציבה של המבקש.

8.      לטענת המבקש, על בית הדין לקבוע כי שיעור נכותו עומד על 66%. זאת, משום שהוועדה לא מילאה את הוראות פסקי הדין שניתנו בעניינו. בכך למעשה מתבקש בית הדין לשמש ועדה רפואית לעררים, ולאשר את החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון שהתכנסה בעניינו של המבקש ביום 14.6.05. בקשר לכך יש להדגיש, כי על החלטה זו הגישו המבקש והמוסד לביטוח לאומי ערר לוועדה הרפואית לעררים, ובעניין החלטותיה הוגשו שני הערעורים לבית הדין האזורי. משנמצא כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות שני פסקי הדין שניתנו, קבע בית הדין האזורי כי יש להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה בהרכב אחר. הלכה היא שבית הדין לא יחליף את שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית בשיקול דעתו שלו. משכך, ובשים לב להסכמת המבקש בדיון שנערך בבית הדין האזורי להחזרת עניינו לוועדה בהרכב חדש, אין לקבל טענתו בדבר פתיחת עניינו מחדש על ידי הוועדה בהרכבה החדש. 

אשר על כן, בהעדר טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי, דין הבקשה להידחות.

9.      סוף דבר

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ג (4 ביולי, 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: